שלום, שמי גנאדי. אני רוצה לספר לכם את הסיפור שקרה לי לפני שתים עשרה שנה. בדיוק סיימתי תושבות במכון הרפואי ולדיווסטוק והייתי רופא צעיר ונמרץ שמוכן להזיז הרים. הייתי חבר בקהילות רפואיות מקצועיות שונות במשך מספר שנים ולאחרונה ניתנה לי ההזדמנות לעבוד בסימפוזיון רפואי בסנט פטרסבורג. זה היה אירוע גדול, עבור הרופא הצעיר ולעתים קרובות יכול להיות קרש קפיצה בקריירה שלו. למרות שהסימפוזיון הזה היה קטן יחסית במספרים, באותה תקופה, זה לא היה עניין גדול עבורי. מיותר לציין שהתרגשתי מההצעה הזו להשתתף בסימפוזיון, ואפילו בסנט פטרסבורג.

טסתי לסנט פטרסבורג, שם התקיימה פגישת סימפוזיון באחד המלונות המפורסמים במרכז העיר

בוועדה שלי היינו כשמונה אנשים, והייתי הצעיר ביותר, בערך עשר שנים בערך, משאר החברים. נפגשנו בבוקר, והפגישות התקיימו לפעמים, עד אחת עשרה בערב במשך שבעה ימים. באופן אישי, חשבתי שזה קצת טיפשי להיפגש באופן אישי לפגישות ארוכות, אבל הייתי רק שן אחת קטנה במכונית הגדולה של המאורות הרפואיים של המדינה. במהלך השבוע קיימה הוועדה ישיבות סימפוזיון רבות אחרות במלון בנוסף לישיבת ההנהלה המבצעת.
הטיסה חזרה שלי, לוולדיווסטוק, יצאה רק בשמונה בערב, אז החלטתי לבלות את היום במלון. הרבה יותר טוב היה להסתובב בחללים המפוארים של המלון מאשר בשדה התעופה הצפוף של סנט פטרסבורג. ישבתי בלובי המלון והסתכלתי בטלפון כשראיתי את יו ” ר הוועדה יושב בצד השני של החדר. היא הייתה בשנות החמישים לחייה ונראתה די טובה לגילה. בנוסף להיותה יו ” ר הוועדה, היא גם הייתה מרכזית בסימפוזיון זה!
למרות שישבנו באותו חדר בישיבת הוועדה, הייתי בספק אם היא בכלל הבחינה בי. היא הייתה פרופסור באקדמיה למדעי הרפואה של רוסיה, ואני, אלוהים, בדיוק סיימתי תושבות. רציתי לשמור על הגינות מקצועית, חציתי את הלובי והצגתי את עצמי בפניה.
ניקיתי את גרוני ואמרתי, ” נערת ליווי? שלום, אני ד “ר סרגייב גנאדי אנטוליביץ’. ישבתי איתך בוועדה. רק רציתי לבוא אליך להציג את עצמי!».
היא הביטה בי ואמרה, ” דוקטור. סרגייב מוולדיווסטוק, כמובן שאני זוכר אותך! כל כך נחמד לראות אותך שוב גנאדי אנטוליביץ’. מה אתה עושה כאן במלון הול?»
אמרתי לנערת השיחה שהמטוס שלי יוצא רק בערב, ואני הולך לבלות קצת במלון כדי להרוג זמן, לפני היציאה. דיברנו קצת, על הנושאים הדחופים של המקצוע שלנו ועל האקדמיה. שמה היה נטליה אלכסנדרובנה, אבל היא אמרה לי לקרוא לה, היא פשוט נטשה, ללא קשר להבדל הגיל בינינו.
מי לא יאמין לי בבית! אני מדבר עם פרופסור באקדמיה לא רק בשמי הפרטי והפטרונימי, אלא רק בשמי הפרטי. אמרתי לה שמי ג ‘ נה.
שאלתי את נטליה אלכסנדרובנה על עלייתה לתפקיד פרופסור באקדמיה לרפואה של רוסיה. היא סיפרה לי שכבר למעלה מעשרים שנה היא פרופסור והחלה את הקריירה שלה כמעט כמו שאני עכשיו. נטליה אלכסנדרובנה ציינה אז שהיא מגיעה לאותו מלון בעשר השנים האחרונות וכי זהו אחד המלונות האהובים עליה בסנט פטרסבורג.

לאחר ששוחחה עוד זמן מה, נערת ליווי קמה בפתאומיות ואמרה

“אני מיד אחזור. אל תלך לשום מקום, גנאדי.”
נשארתי במקום וחזרתי לבדוק את הטלפון שלי. נטליה אלכסנדרובנה חזרה כעבור כמה דקות והושיטה לי כרטיס ביד. זה היה כרטיס לפתיחת דלת החדר, חדר המלון שלה.
“אם אתה הולך לבלות את כל היום כאן, אין טעם להישאר בבית המלון. יש לי סוויטה בקומה העליונה עם כמה חדרים. אם אתה רוצה לנמנם, יש כמה מיטות בחדר.»
הייתי המום ממה שקורה. האם האישה המבוגרת האטרקטיבית הזו נותנת לי את המפתח, לחדר המלון שלה ואומרת מיטה? מה, היא זוממת?
ואז נערת ליווי אמרה לי שהיא תהיה לבד כל היום, מכיוון שבעלה אולי יגיע, רק מאוחר בלילה.
אוקיי, עכשיו השיחות עלו מדרגה. המפתח, החדר. מיטה. הבעל, הוא לא יהיה כל היום. ניסיתי לחבר את הפאזל הזה. האם אני מפרש נכון את הרמזים האלה למין, או שמא נטליה אלכסנדרובנה פשוט נחמדה אלי? האינטואיציה שלי העדיפה את הראשון על פני האחרון.
נערת ליווי אמרה שהיא הולכת לעלות למעלה כדי להחליף בגדים ולהתאמן בחדר הכושר של המלון. נטליה אלכסנדרובנה אמרה שאני יכול להשתמש במספר שלה בלי להתבייש. היא אפילו הציעה לי להתקלח חם ולנמנם לפני שיצאתי לשדה התעופה מאוחר יותר באותו יום. עם זאת, נטליה אלכסנדרובנה הביטה בי בעיניים וחזרה על מספר המספר שלה. ואז היא עזבה.
כמה דקות ישבתי בלובי המלון, קפוא בכיסא. לא האמנתי למה שקרה זה עתה. אולי טעיתי בזה. התקשרתי לחבר שלי ויקטור, מהתושבות וסיפרתי לו על המצב הנוכחי שלי. הייתי זקוק לייעוץ כיצד להמשיך.
“ויקטור, אתה חושב שהיא פלירטטה, איתי או סתם הייתה חמודה?”שאלתי את חבר שלי וחיפשתי את עצתו.